בלובנד

דיסקוגרפיה חברים ביוגרפיה תמונות מילים




דיסקוגרפיה


בלובנד:בלובנד אוגוסט 1999 אל.איי.4
משתתפים: דויד פרץ , אלעד שופן, יוחנן קרסל , יאיר שליידר, חגי נחתומי . אורחים: עדי הלל, פלוריאן
יוצר השירים : דויד פרץ
הפקה מוסיקלית : דויד פרץ ואלעד שופן

1 ערים וזיכרון 2 2 ערים וזיכרון 1 3 מריונטות 4 האידיוט 5 חלומות רטובים 6 כשאת נוחרת והמלאכים שרים אז אני זורק את כל הפסנתרים שלנו לאוקינוס מתחתיי ומקשיב איך הם עושים לך "ספלאש, ספלאש, ספלאש" בחלומות 7 איקרוס 8 יוצר השיר 9 רקוויאם למריונטה 10 חתולים מחשבים את קיצם לאחור

ביקורות על האלבום

דויד פרץ ואלעד שופן : פסקול הסרט "המסע הארוך" 2004 השרת העיוור/קקטוס
משתתפים : דויד פרץ, אלעד שופן, רות דולורס-וייס (שירה), אבינועם אבינועם (חצוצרה)

1 רגע לפני הסוף 2 ילד אחד 3 כמעט בסדר / אייריס 4 עוד פעם אותו הסיפור 5 עששיות 6 מה את כבר יודעת על החיים שלי? (סאשה מוניציפלי) 7 מכונות המזל 8 אבל למה עשית את זה? 9 המראה לא משקרת 10 ריקוד מכונות המזל 11 צהרי היום 12 הבנה אמיתית 13 אבל הבטחת אבא 14 איך זה בוער 15 כשהלילה יורד 16 הינשופים של הרחוב 17 ''אני אוהב את התמונה הזאת...'' 18 סאשה נוהג 19 צעד אחד לפני 20 רציתי רק לומר לך (הליכה איטית) 21 להזכר שוב באותו הרגע לפני הסוף

לשמיעת השיר "כשהלילה יורד" באתר "במה חדשה"
להורדת הפסקול מ'השרת העיוור'


חברים

דויד פרץ - שירה, גיטרות, מילים ולחנים
אלעד שופן - בס
יוחנן קרסל - גיטרות
יאיר שליידר - קלידים
חגי נחתומי - תופים

משתתפים נוספים :
עדי הלל - גיטרות
ניר בידרמן רווה - סאונד
אייל גוטליב - סאונד
יובל גנות - צילום


ביוגרפיה

אי שם ב1987 עמדו דויד פרץ ואלעד שופן על במה אחת אבל בשתי להקות שונות. דויד בגיטרה, אלעד בבס. כשנה מאוחר יותר נפגשו שוב בטיול שנתי, והחליטו לנגן ביחד. הלהקה הראשונה בה השתתפו, היתה ה"רוקנרול פרוג'קט", ביחד עם גבי סברנסקי ודודו ביינרט , פליטי להקת ה"גל חדש" הבאר-שבעית המיתולוגית, NATOM. הרוקנרול פרוג'קט, כפי שניתן לנחש מהשם, ביצעו בעיקר שירי רוקנרול משנות החמישים... מאוחר יותר הפך פרוייקט הרוקנרול ללהקה "קוזה נוסטרה", שביצעה שירים של גבי סברנסקי באנגלית (דודו כבר היה בדרכו לקנדה לנגן בחתונות של יהודים...). הלהקה הופיעה באי אילו הזדמנויות (כולל הופעה ובה ההרכב i've got the power) Snap) חימם אותם, בערב יום העצמאות ב"בימות" בבאר שבע...;-) אבל כאשר עבר גבי לניו-יורק, שם הוא חי עד היום, ההרכב התפרק. אז נולדה הלהקה "חלומות פופ רטובים", ובקיצור חפ"ר – הרכב גראנג' שבו החליט דויד לנסות ולכתוב שירים בעברית. להרכב חבר לדויד (גיטרות ושירה) ואלעד (באס) המתופף הצעיר והיפה אלון סקאלי. ההרכב הופיע עם חומר מקורי וגרסאות כיסוי לשירי גראנג' וכן ל"תותים" של אתניקס מספר שיא של פעם אחת... . חפ"ר הקליטו קסטה ב"צוללת הצהובה" בירושלים. הקסטה נשלחה למספר חברות תקליטים ובינהם לספי כרמל , שלמרות האיכות המזעזעת של ההקלטה והביצועים המחרידים למדי, מצא טעם והציע ללהקה את "פרויקט המאה" – הקלטת דיסק בעשרה ימים. אלון הצטרף לצה"ל ופספס את חווית ההקלטה בעיר הגדולה. במקומו הצטרף ללהקה המתופף דדי חזן, וביחד הוקלט הדיסק במשך עשרה ימים ועוד כשנתיים. למרות הזמן הרב התוצאה לא היתה מספקת... בעקבות חוויה זו החליט דויד להקים אולפן הקלטות בביתו, ולעשות "הכל לבד"... כך נולדו למעשה "אולפני סוף היקום". תהליך ההקלטות ארך מספר שנים שבמהלכן הצטרף ללהקה, ששינתה בינתיים את שמה ל"בלובנד" (סוף סוף) הגיטריסט יוחנן קרסל . בתהליך ההקלטות התגבש החומר, השירים ה"אפריים" הוצאו... , הbpm הורד, ולבסוף הדיסק הוקלט. ביוני 1999 יצא הדיסק הראשון (ובינתיים היחידי) של "בלובנד" בחברה LA4. אל הלהקה הצטרפו הקלידן יאיר שליידר והמתופף חגי נחתומי. האלבום זכה לשבחים לא מבוטלים ממבקרי המוסיקה אך לא זכה לחשיפה רבה אצל הקהל. לאחר הוצאת האלבום יצאו חברי "בלובנד" להופעות בארץ (ביחד עם הלהקה הופיע גם עדי הלל בגיטרות וכן ניר בידרמאן רווה על הסאונד ואייל גוטליב שסייע לו). "בלובנד" הופיעה בין השנים 1999 ו-2002 בפסטיבל נקסט, קיבוץ סמר, בארבי תל אביב, בארקה באר שבע ועוד, ובמהלך ההופעות שיתפה פעולה עם ירמי קפלן , אבי בללי ("נקמת הטרקטור") ועמיר לב. בין המקומות שבהם הופיעה "בלובנד" מעניין לציין הופעת חנוכה משותפת של הלהקה ביחד עם איתן פישר בכלא באר שבע, וכן את ההופעה במלכישוע, כפר לנגמלים מסמים. שתי הופעות מהמהנות ביותר והחזקות ביותר הזכורות לחברי הלהקה. במקביל להופעות החלה הלהקה לעבוד על הדיסק השני שלה "אל תוך הכחול". הדיסק למעשה כבר מוקלט ברובו, אבל תקוע כבר זמן מה בשלב המיקסים. הקלידן יאיר שליידר עבר בנתיים ללונדון, המתופף חגי נחתומי חזר לעירו ירושלים , וההרכב למעשה התפזר... חברי ההרכב ממשיכים ליצור מוסיקה ביחד ולחוד : דויד חבר לבן צברי בפרוייקט "העברה:אופקים" , עובד על דיסק סולו בשם "הייקו בלוז", הלחין ביחד עם אלעד את הפסקול לסרט "המסע הארוך" (ממנו שוחרר הסינגל "כשהלילה יורד" עם רות דולורס וייס בשירה), והפיק דיסקים רבים ביניהם הדיסק של יוחנן; יוחנן ואלעד מנגנים עם דויד ב"הייקו בלוז" ובהופעות; חגי מנגן עם להקת המשפחה, ויאיר מנגן בלונדון בהרכבים שונים. ההופעה האחרונה של "בלובנד" היתה במועדון ה"בראקה" בבאר-שבע כאשר יאיר שליידר הגיע לביקור מולדת.

השפעות: low, the velvet underground, fsol, בריאן אינו, king crimson.

בלובנד במומה

אתר להקה ישן



תמונות




מתוך ההופעה הראשונה בקיבוץ סמר


פסטיבל נקסט, יפו


בארבי, ת"א; פורום, ב"ש


בזירה הבין תחומית בי-ם

מילים

ערים וזיכרון .2.
מריונטות
האידיוט
חלומות רטובים
איקרוס
יוצר השיר

הלילה יורד


ערים וזיכרון .2.
אז כתבתי את שמך על השלג כי חשבתי שזה ייגמר / ועד שהבוקר יגיע אני לא אזכור אותך יותר / אבל דמיינתי איך את משוטטת ברחובות לא מוכרים / ואיך שאת מתפשטת בחדרים של אחרים / ואיך שאת מחייכת והחיוך שלך מתעוות / נוגעת וגומרת ורציתי שגם לי זה יקרה // אז כתבתי את שמך על החוף בין העיר לבין השקיעה / וחיכיתי שהים יבוא והגאות תשטוף את הקנאה / אבל נזכרתי רק איך התאהבתי בך כמו יתוש בערפדה / ואיך שהייתי מכור לך כמו למחט נגועה / ואיך שהייתי תוקע סיכות בתוך בובת הוודו שלך / צוחק ויודע שזה אף פעם לא נגמר // ורציתי כל כך רציתי שיותר זה לא יהיה / ורציתי כל כך רציתי רציתי שגם לך זה יקרה / ואחרי שהלכת נשארתי לבד / ואחרי שחזרת נשארתי לבד / הייתי מתאהב רק בך או בך / זה לא משנה כבר כי אין לי אותך

מריונטות
את נראית כמו מריונטה שחתכו לה את החוטים / מניפה את הידיים לכל הכיוונים / מנסה להיאחז בכל דבר שזז / אבל את רק משאירה שריטות על הגב // הצורה שלך מתעוותת הגוף דועך כמו נר / ילדים משחקים עד הערב ואף אחד לא חוזר אל ביתך / המראה לא משקרת את יותר מדי דומה / לאיך שאמך נראתה כשאת עוד היית ילדה // הם אמרו ואת תמיד האמנת / שיום אחד גם לך זה יקרה / אבל אחרי כל השנים האלה / ומאפרות היום שאחרי / את לאט לאט הבנת שאגדות זה לא אמת / הרוק אל םעפ ףא הז םהלש םישנא שיו // וככה הם מצאו אותך יום אחד / כמו מריונטה שתלויה מהתקרה / מתנדנדת סתם ברוח בתוך דירה הפוכה / ונראית כמו מריונטה שהפסידה לעצמה / במשחק שלאף אחד אחר / כבר לא היה אכפת מהתוצאה.

האידיוט
ולפעמים היא צוחקת בצורה משונה / אבל מייד מתנצלת "לא זה לא בגללך" / ולפעמים היא עוזבת בגלל רגשות האשמה / אבל אחר כך חוזרת כי היא עוד לא מצאה / ואז זה בסדר עד שהיא שוב מתחילה / לצעוק שאני מטומטם ובוכה // אבל אני אוהב אותה, אני אוהב אותה // ולפעמים היא אומרת "אתה יותר מנחמד" / כן לא תמיד היא מובנת אפילו לא לעצמה / ולפעמים היא שוכבת איתי במיטה / ויכולה לחבק כמו ילדה אבודה / אבל אף פעם היא לא מוכנה לשקר / ולהגיד "אני אוהבת אותך" // אבל אני אוהב אותה, אני אוהב אותה / כל כך אוהב אותה אההה / כן אני אוהב אותה אני אוהב אותה כמו שהיא לא יכולה / ואני לא יודע למה ...

חלומות רטובים
הלוואי שהיה לי ענן אחד משלי / שיוריד עלי גשם כל פעם שאת תלכי / שיוריד עלי שלג שגם לי יהיה פעם קר / ואז לא תגידי שאני לא מרגיש שום דבר / שיעטוף אותי כשתצעקי שיעיף אותי רחוק רחוק / הלוואי שהיה לי ענן אחד ורוד // והלוואי שהיתה לי בובה שנראית כמוך / עם אותן העיניים והבדיחות הלא מצחיקות / שתשב שם בשקט בדיוק כמו שהיית עושה / שתלך איתי לסרט ונריב כל הדרך חזרה / שתשכב איתי כשנשלים ושאף פעם לא תלך / הלוואי שהיתה לי בובה כמעט בדיוק כמותך // והלוואי שלא היה יורד גשם במשך מאה שנה / הלוואי שלא היית אומרת את מה שבאמת חשבת / הלוואי שלא היתה שם סכין כל פעם שהיית קרובה / הלוואי שלא הייתי כזה עצוב ומאוהב // והלוואי שהיה לי עוד חלום אחד קטן / שלא יעלם כמו כל אלה שהיו לפניו / שיהיה צבעוני ושהפעם יהיה לו סוף טוב / בלי כל כך הרבה גשם וגופה על החוף...

איקרוס
אולי זה אני שכל הזמן טועה / ורואה במראה את מה שאף אחד אחר לא רואה / אולי זה אני שנראה כמו ליצן / שמנסה לעוף לשמיים ונופל כל הזמן // אולי זה אני שסתם מתעקש / ולא רוצה להבין שלפעמים אתה חייב לוותר / אולי זה אני שכל הזמן חולם / על דברים שלא יקרו לי ובכל זאת מדמיין // אולי זה אני שעוד לא התבגר / ובועט בכל קיר רק בשביל להיות אחר / אולי זה אני שתמיד משקר / מרמה את כולם ומאמין לזה הכי הרבה...

יוצר השיר
ובסופו של דבר אנחנו נעלמים / לוקחים נשימה אחרונה ולאט לאט צוללים / לתוך הכחול הגדול אל תוך הזרמים השקטים / אל המקום שבו הזיכרונות הופכים לגלים / ולא משאירים שום סימן חוץ מכמה קוים על החוף / ומעגל הולך ונפרם של חברים ומשפחות / ולא מספיקים את הכל אפילו לא להסביר / למה בדיוק התכוונו מה ניסינו להגיד // ובסופו של דבר זה באמת כבר לא משנה / אם הכל נכתב כמו שקרה או כמו שהייתי רוצה שיהיה / אם כשהיה לך קר התקשרת אם כיבית בנשיפה את הנרות / אם חיכיתי לגיאות על החוף או אם הלכת וחזרת / כל המילים מהמריונטות ועד הכוכבים / הן אף פעם לא יהיו יפות כמוך אף פעם באמת לא ירגשו / כל המילים הן בסך הכול תחליף עלוב / למשהו שהיה לי ושלא יהיה לי שוב // אבל אני יוצר השיר וזה העולם שלי / את נכנסת לפה במקרה ויותר את לא תצאי / אני יוצר השיר והבדידות הזאת איומה / אני עושה את הכל בשבילך ואת בכלל לא מבינה / אני יוצר השיר אף פעם לא היתה לי ברירה / זאת הדרך שבחרתי והיא עדיין לא הושלמה / אני יוצר השיר וזה כל העולם שלי / את נכנסת לפה במקרה ויותר את לא תצאי // (סוף לסרטים הכחולים) כן לפעמים אתה חולם, וחולם, וחולם, וחולם על זה / כמו שהיית ילד והיית בוהה על הקירות ומדמיין / איך שיום אחד גם אתה תעמוד שם ותלחש: / אני רוצה להקדיש את השיר הזה..... לך! / את שיושבת שם עכשיו ושומעת / שומעת את המילים האלה מלטפות אותך / נכנסות אליך / מרגשות אותך / אם רק הייתי יכול להוציא את היד שלי עכשיו ולגעת בך / ללטף אותך מאחורה מתחת לשיער / להרגיש איך המילים האלה נכנסות אליך / חודרות אותך לאט / כי את יודעת שכל מה שאני רוצה בסך הכול / זה להיות עכשיו לידך, להרגיש אותך נושמת / להרגיש איך המילים האלה נכנסות אליך / עמוק עמוק / ולדעת שבסופו של דבר אני נמצא כאן לידך / בתוכך


הלילה יורד

שיטבעו האוניות
שיישרף הפחד
אולי ניפול אחורה לעולם

בלי כאב לב
בלי אשמה
בלי עבר
בלי לפחד
בלי חרטה
בלי מחר

ולמה זה מרגיש
כל כך לבד

איך זה בוער
כשהלילה יורד



go up